סגור
rss צור קשר ניוזלטר הוסף למועדפים הפוך לדף הבית
  גלרית עיתונים
funder פאנדר
סוג קרן תאגיד שולט
   
 

חסכון לכל ילד? הפוך לגמרי - כולם מסתכלים על זה באופן שונה >> המדינה, והציבור כולם לוקחים את זה לכיוון לא נכון

26/05/2017     משה מימון, עורך פאנדר  

חסכון לכל ילד. זה נשמע נורא נחמד לא? עד עכשיו האוצר נתן לנו קצבת ילדים, הקצבה הזו היתה נבלעת לנו בחשבון העו"ש, ולא ממש הרגשנו אותה. עכשיו, במסגרת הקואליציה הנוכחית, נכפתה על כחלון תוספת לקצבאות הילדים. כדי לקחת את התוספת הזו לכיוון שיכול לעשות שינוי כלשהו, בעיקר למי שזקוק לכסף הזה יותר מכל, הוחלט באוצר להקים את תוכנית חסכון לכל ילד. לרתום את הכח המצטבר של החסכון הקבוע, והתשואה, יחד עם ריבית דריבית ו...הופ, פתאום יש סכום גבוה שמעניין לדבר עליו.

סכום גבוה זה מעניין? תלוי את מי מעניין לדבר עליו?
אז זהו שלא ממש. כי לפי נתוני האוצר, שבוע לתום מועד ההחלטה לגבי האפיק הרלבנטי, התברר של-1.4 מיליון ילדים עדין לא נבחרו תוכניות. כן, לא פחות ממחצית מהילדים ההורים לא ביצעו עבורם בחירה מודעת של מה ראוי.
אז עכשיו כבר אפשר להגיד בפה מלא. היעדר ידע פיננסי, והיעדר ההשכלה הפיננסית בישראל כה עמוק, וכה מושרש, שאנשים פשוט מתעלמים מכל החלטה פיננסית שדורשת מהם להסתכל על מספרים, ולהבין איזו החלטה לקבל, בכל הקשור לעתידם.

כאשר מישהו לא יודע, ואין לו שום כלים לגבי החלטה כלשהי, או שהוא פונה למומחה, או שהוא מנסה לרכוש ידע בעצמו. במקרה הזה, האוצר זרק לציבור עצם יפה, בדמות חסכון לכל ילד. אבל ההחלטה, כפי שניתן לראות בכתבה הראשונה שהכנתי בנושא, היא לא החלטה פשוטה. היא כוללת להתמודד עם מונחים כמו – סיכון, תשואה, וכמובן חישובים של אחוזים. כל אלה מרחיקים אנשים רבים החוצה מהחלטה.

ההזדמנות שהוחמצה – גם של האוצר וגם של הציבור

עוד בשנת 2005, כשהתקבל החוק שמאשר ומיישם את מסקנות רפורמת בכר, שהוציאה את קרנות הנאמנות ואת קופות הגמל וההשתלמות מהבנקים, וחייבה אותם למכור אותם לגורמים פרטיים, פרק ז' של החוק, קבע שיש להגביר את רמת החינוך הפיננסי של האזרחים, בכדי לצייד אותם בכלים לקבל החלטות פיננסיות חשובות. כל זה מן הסתם לא קרה.

מה שקרה, הוא שבעקבות קבלת המדינה לתוך ארגון ה-OECD, הטיל עלינו הארגון מעין חובה, להגביר את רמת החינוך הפיננסי בקרב האזרחים (רמה שהיתה ועודנה שואפת לאפס). או אז, נזכר האוצר שצריך לעשות משהו, הקים את המחלקה לחינוך פיננסי במשרד האוצר, ו...קבר אותה לאט ובשקט.
במת החינוך הפיננסי נותרה ריקה, למעט יוזמות מקומיות, ושיתופי פעולה, כמו זה שהתבשרנו לגביו באחרונה של בנק ישראל ומשרד החינוך, להעביר סדנא של שני מפגשים לתלמידי כיתות ט'. יש עוד יוזמות מקומיות בבתי ספר תיכוניים, יש מסגרות תל"ן (תוכנית לימודים נוספת) מקומיות בבתי ספר שונים, וכמובן גופים פרטיים, בנקים, ועמותות שונות שנכנסים בואקום הזה.

איזה מועד ראוי יותר מאשר השקת חסכון לכל ילד, להגביר את החינוך הפיננסי לציבור. לפתוח מרכז מידע, לצאת בסדרת סרטונים, להעביר סדנאות לציבור, או להשיק תוכנית לאומית להגברת החינוך הפיננסי של הציבור. אולי זה היה דוחה מעט את יישום התוכנית, נניח לסוף 2017, אבל זה היה משפר לאין ערוך את התועלת שלה.

כמה עשרות אלפי שקלים בשחרור? גם על זה צריך לחשוב שוב

הנה עוד מושג שגוי, שהוחמץ לגמרי. התוכנית של האוצר, נראית מעניינת, כמעין College Fund, חסכון לילד הצעיר, לכשיצא לחייב הבוגרים. זה יקל מעט על ההורים, בשלב המעבר הזה, ויסייע לממן לו לימודים, או אולי הקמת עסק (בל נשכח ששנת לימודים אחת במכללה פרטית עולה כ-40 אלף שקל כן).

אבל בדיקה שביצעתי בכמה שיעורי תשואה שונים, מראה תמונה שונה לגמרי. אם משאירים את הכסף, של הילד, עד לגיל להפרישה, אפקט הריבית דריבית עובד חזק, וכאן אנחנו כבר מגיעים לסכומים הרבה יותר מעניינים. יותר מזה, אם אנחנו מבקשים מהילד לא רק להשאיר את הכסף עד לגיל הפרישה, אלא גם ממשיכים לחסוך לגיל הפרישה, את אותם 10 שקלים. אנחנו מגיעים לסכומים דמיוניים, שנושקים כבר למיליון שקלים. להלן החישובים.

חסכון ללא תוכנית יציאה בריבית 4%, 18 שנים ראשונות ולאחר מכן 1.16% ל-3 שנים

סכום הפקדה

100

ריבית קבועה

4%

סכום בריבית קבועה אחרי 18 שנים

 33,277

אחרי 21 שנים

 35,988


הפקדה לקופת גמל בסיכון נמוך הנחה של תשואה ממוצעת שנתית של 3.7%

סכום הפקדה

100

תשואה שנתית ממוצעת

3.70%

סכום בריבית קבועה אחרי 18 שנים

 32,287

אחרי 21 שנים 3 שנים אחרונות בסיכון נמוך

 37,062

אם משאירים את הכסף לפנסיה

 540,756

אם מוסיפים עוד 100 שקל לחודש עד הפנסיה

 685,747


הפקדה לקופת גמל בסיכון בינוני הנחה של תשואה ממוצעת שנתית של 5%

סכום הפקדה

100

תשואה שנתית ממוצעת

5.00%

סכום בריבית קבועה אחרי 18 שנים

 36,869

אחרי 21 שנים 3 שנים אחרונות בסיכון נמוך

 42,172

אם משאירים את הכסף לפנסיה

 615,315

אם מוסיפים עוד 100 שקל לחודש עד הפנסיה

 829,554


הפקדה לקופת גמל בסיכון גבוה הנחה של תשואה ממוצעת שנתית של 6%

סכום הפקדה

100

תשואה שנתית ממוצעת

6.00%

סכום בריבית קבועה אחרי 18 שנים

 40,956

אחרי 21 שנים 3 שנים אחרונות בסיכון נמוך

 46,730

אם משאירים את הכסף לפנסיה

 681,816

אם מוסיפים 100 שקל לחודש עד הפנסיה

 975,647



הפער בין תוכנית חסכון לקופת גמל – פער לא רק בסכומים אלא גם בתפיסה

יש פער עצום בין תוכנית חסכון לקופת גמל. נתחיל בכך שתוכנית חסכון לא ניתן להמשיך לגיל פרישה, בטח לא בתנאים שהאוצר השיג לציבור. גם קופת הגמל לא תמשיך באותם תנאים שהאוצר קבע – יהיה תשלום דמי ניהול, שיקזז את התשואה. כל זה נכון, ולכן יש כאן הנחות שונות של תשואה, ממוצעת על פני השנים. גם זו הנחה שהיא לא טריוויאלית.

מבלי להיכנס לשיקולים כלכליים של משפחה, לגבי היכולת שלה לממן לילדים לימודים, או הקמת עסק, מבלי להיכנס לאפשרויות הטמונות בכל כיס, אפשר להבין כאן את ההזדמנות שפוספסה.

מה שאנחנו רואים בטבלאות הוא שמי שחוסך, בסיכון גבוה, ומשאיר את הכסף לפנסיה, הסכומים עוברים מעולם של עשרות אלפי שקלים, לעולם של מאות אלפי שקלים. כאמור, מי שממשיך לחסוך, את אותם 100 שקלים, הסכומים יכולים להגיע למיליון שקל. שימו לב, כל זה בנוסף למה שהילד יחסוך במהלך חייו הבוגרים לפנסיה. בעידן של משבר בחסכון הפנסיוני, ועלייה בתוחלת החיים, שמקטינה את הקצבאות ואת החסכון הפנסיוני, כל חיסכון שאפשר להפנות לגיל הפרישה, מבלי שיעיק יותר מידי על החיים הוא מבורך.

מישהו רוצה להגיד לי שהוא חשב על זה בצורה הזו? שהאוצר דיבר איתו על זה? שיש איזושהי הפניה לכיוון הזה? רוצים לדבר על הזדמנות שהוחמצה, הנה ההזדמנות במלואה.

חסכון לכל ילד – רעיון טוב, הביצוע היה יכול להיות מועיל הרבה יותר

לכן, אסור לנו לטמון את הראש באדמה. פנו ליועצים פיננסיים. פנו ליועץ, קבלו החלטה. החשיבות היא הרבה יותר גבוהה ממה שנדמה לכם. אל טטמנו את הראש באדמה. נצלו את ההזדמנות הזו קצת כדי להכיר את העולם הפיננסי, ולהגדיל את הידע שלכם בעולם הזה. כמו תמיד, בורות לא משתלמת, וידע, למרות הקושי בהשגתו, ישתלם לנו. לצערי את השיעור הזה גם הציבור וגם האוצר פספס הפעם.

לרישום לחיסכון לכל ילד. לחץ פה

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
לתקנון האתר